יום שלישי, 6 במרץ 2012

גיבורים צריכים מפלצות







אין אחד שלא קרא ספר או ראה סרט שבו מופיעה מפלצת. החל ממובי-דיק ועד לנוסע השמיני. למפלצות יש חשיבות גדולה בסיפורים. הן מעלות את הסיכונים, הן יוצרות ריגושים, דרמה וקונפליקט. הן מעיפות/טורפות גיבורים אבל בעשותן כך הן נותנות לגיבור יריב, שאפשר להתעמת איתו ומציבות אותו בצד של הטובים. הן מאירות ומדגישות את היתרונות של האיש שנבחר להיות הגיבור או במילים אחרות, אין כמו קצת חושך להדגיש טוב יותר את הצד המואר של החדר. במלחמתם במפלצת נלחמים הגיבורים לא רק עבור עצמם וחייהם באופן אישי אלא הם הופכים להיות נציגי הקהילה כנגד הרוע.




שימו לב מה קרה כאן על כדור הארץ בשנה האחרונה. החל מהמחאה החברתית ועד ל"אביב הערבי". מפלצת טובה תמיד מאחדת את כל הקהילה נגדה. אין זה משנה כמה הקהילה הייתה מיואשת, מפולגת או עצלנית עד הופעת המפלצת או חשיפתה לעולם. עצם הנוכחות החדשה מביאה את האחדות הקהילתית למיטב. בתרבות, הספרות והקולנוע של ימינו מאופיינות המפלצות בכמה דרכים: החל ממפלצות אמיתיות (כרישים, קינג קונג) למפלצות אנושיות (רודנים, טייקונים) וכאלו וירטואליות כמו תאגידי ענק ומותגים חסרי לב (יש כמה שעלו על המוקד לאחרונה ועוד היד נטויה) ועד לאנשים מסוימים (חמותך?)

אחד הנרטיבים הנפוצים במקרים אלה הוא מאבקו של הגיבור לתקשר וליחצן את האיום לקהילה ולגרום לה לקחת אותו ברצינות, על מנת שיוכלו להגיב ולהביס את המפלצת. יש דוגמאות רבות למותגים שהיו ברורים מאוד ברצונם ליצור מפלצות על מנת להילחם בהן. אניטה רודיק, מייסדת the body shop תיארה את תעשיית היופי כ"מפלצת המוכרת חלומות בלתי ניתנים להשגה, משקרת, מרמה ומנצלת נשים". אפשר לראות איך 'דאב' מנצלת בשנים האחרונות את התובנה הזו כחומר בעירה לאסטרטגיה החדשה והחתרנית שלה.

בדרכים רבות השכיל גם ריצ'רד ברנסון, המייסד והבעלים של וירג'ין, לשכנע ציבור לקוחות גדול שהאויבים העסקיים והאישיים שלו כמו 'בריטיש ארווייז', הם למעשה מפלצות שעושות הכל כנגד האינטרס הציבורי והוא, סר ברנסון למעשה מתפקד כגיבור שלנו שנלחם בהם לטובתנו. מה שמרתק אצל סר ברנסון והחברות שלו היא הדרך בה הוא ממשיך לקיים את סדר היום שלו גם כשהוא למעשה קונצרן ענק.  






הדבר שהופך את האסטרטגיה הזו להרבה יותר מעניינת ועוצמתית עבור מותגים שרוצים להגדיר את עצמם באופן שונה אל מול התחרות בקטגוריה שלהם (challenger brands) היא היכולת שיש לנו היום לשנע ולשכנע את הקהילות כנגד המפלצת הנבחרת. לדוגמה, חפשו את חברת חומרי הניקוי הידידותיים לסביבה Method שיצרה בשנה שעברה בארה"ב מפלצת בשםToxicity . 
 Method יצאה לערים נבחרות בארה"ב, הקימהpop up stores  והזמינה אנשים לנטרל את השפעת הרעלים על חייהם - להביא את כל חומרי הניקוי הרעילים שלהם ולהחליף אותם, חינם במוצרי הניקוי של Method  הביולוגיים והניתנים למחזור. אנשים באו, החליפו את חומרי הניקוי שלהם ו- Method דאגה לפנות לחברת פינוי הרעלים והחומרים המסוכנים המקומית שתבוא ותיקח את כל חומרי הניקוי הרעילים ותיפטר מהם באותו אופן שנפטרים היום מרעלים.

כמובן שכל המהלך הזה דווח באתר של Method ובכל זרועות הרשת שלה כך שכל הקהילה המקומית התגייסה והתחברה אליו. אבל, יצירת הרגש החזקה ביותר נוצרה כלפי המהלך והמותג היוזם אותו רק כאשר המדינה שבה בוצע המהלך, סירבה לבוא ולפנות את המוצרים הרעילים בנימוק שהם מסוכנים מדי (האם יש צורך לציין שמדובר בחומרי ניקוי של מותגים אחרים שניתן לקנות בכל סופרמרקט.

לא מפתיע ש Virgin ו – method חברו יחד כנציגי האור כנגד החושך. במקרה זה החושך או המפלצת היא חוסר התחשבות של אנשים, אחד בשני. 




בעולם המקושר שלנו להיום, גם צרכנים יכולים ליצור מפלצות. כל השיחות ברשת בין צרכנים לצרכנים יכולות לייצר מפלצות במהירות האור. בעבר, יצירת מפלצת היה עניין של 'בישול איטי' מנקודת מבט צרכנית אקטיבית. היה צריך לעניין את העיתונות ולחזר אחרי עיתונאים ושדרני טלוויזיה ובעיקר להזיז למייקל מור או לאילנה דיין שלנו, אבל זה היה בעיקר מונולוג של צרכן פגוע שביקש שצרכנים אחרים יחזרו עליו אצל חבריהם, אם הם יזכרו על מה מדובר בכלל. היום...ובכן היום תראו מה קורה מסביב.

והשאלה שלי: מה תעשה המפלצת? מה יכולה לעשות מפלצת הגונה כשכל הקהילה, בראשות הגיבור התורן, יוצאת מולה. הרי גם לה כואב. גם היא נפגעת. גם לה יש רגשות. ומשפחה? ואפילו קצת מרגישה רע על מפלצתיותה? נושאים לא פחות מרתקים לטיפול לטעמי.

יום שני, 5 במרץ 2012

מהו האתגר הגדול ביותר בחיים לאנשים ומותגים כאחד?

















אנשים (וגם מותגים) רוצים לחיות לנצח או יותר נכון ומדויק , רוצים להיות צעירים לנצח. הם מחפשים דרכים שונות ומשונות להמשיך ולהיות חיוניים ורעננים ומשקיעים המון המון כסף בעסק הזה של "מעיין הנעורים והרלוונטיות". ו.......לא הולך להם משהו. לא ממש. אולי כדאי לחשוב אחרת. לאתגר את הסטטוס קוו הזה עם חשיבה הפוכה כמו "אולי נהיה המותג הכי זקן בעולם"?.







הנה בנאדם שהחליט להשיג שיא עולמי בלהיות האדם הזקן ביותר בעולם עם גיל מינימום של 150. (שזה יספק אותו ואת הספונסר שלו). 

 תכירו את אלכס ואת פרויקט Long live Alex בחסות innocent המעניקה מליון דולר לאדם הראשון שיגיע לגיל 150. ראו תנאים ותקנון באתר המצורף.  

http://www.longlivealex.com/


עד כה חי 31 שנים ו 7 חודשים והולך לו לא רע.
תמכו בו. עודדו אותו. הוא עושה את זה בשבילכם. ובשביל הכסף. מה שיבוא קודם. 




יום ראשון, 4 במרץ 2012

ותודה לאל על המגבלות שלי

אתה בן 17. עובד במפעל פלדה בעיר הולדתך באנגליה. ביום האחרון שלך, אתה מאבד את קצות האצבעות שלך באמצע העבודה על מכונת חיתוך הברזל. אאווווץ'! זה היה היום האחרון שלך כי אתה רוצה להקים להקה בה אתה תהיה הגיטריסט. אז זהו. שאיבדת את קצות האצבעות שלך שהן בעיקרון הכלים היחידים שיש לאדם הרוצה להיות גיטריסט מוצלח. מה אתה עושה? אתה מלביש על קצות האצבעות שלך פקקי פלסטיק מותכים ומתאים את מתח המיתרים שלך לעניין כך שיהיו יותר רפויים (פחות כואב) וייצרו סאונד יותר כבד. גם הבסיסט שלך, מר גיזר באטלר זורם איתך, ומתאים את נגינת הבס לסאונד החדש המוכר יותר בשם "Heavy Metal".

לגיטריסט קוראים טומי איומי. ללהקה קוראים Black Sabbath. השאר היא היסטוריה. 































במלחמת העולם השנייה איבדו הרבה חיילים את היכולת להשתמש באצבעותיהם באופן מלא. רובם היו סייפים חובבים שנאלצו לחפש דרך חדשה לאחוז בסיף. הם פיתחו "ידית" חדשה עבור המוגבלות הזו. שימו לב. מתוך המגבלה וההכרח ליצור פתרון לאנשים נכים, נוצר ידית של סיף שלא רק נטרלה את הבעיה הראשונה (חוסר גמישות ואחיזה)  אלא  יצרה אפשרויות הרבה יותר גדולות לכלל הספורטאים, בגלל צורתה הייעודית.
לידיעתם, זוהי החרב הרשמית של ספורטאים האולימפיים 

 














עידן המגבלות הבלתי נגמרות. 

אנחנו חיים בעולם שכופה עלינו מגבלות. בחיים אנחנו תחומים במגבלות של זמן שניתן להשקיע, במגבלות של אנרגיה שניתן לנו להשקיע בדבר מסוים. בעבודה אנחנו מוגבלים במגבלות של כסף (כבעלי מותגים וחברות או מנהלי שיווק אין לנו תקציב בלתי מוגבל ואם יש....תרימו אלי טלפון עכשיו). תשומת לב של הצרכנים מוגבלת מאוד מאוד והייתי יכול לכתוב הרבה מאוד מאודים כאן. בראייה עולמית, כדור הארץ שלנו מוגבל מאוד במשאבים שלו בעקבות התיאבון ההיסטרי שלנו לנצל אותם עד תומם.

שאלה 
האם המגבלות הללו יכולות להגדיר עבורנו הזדמנויות חדשות ולהעצים אותנו למציאת פתרונות חדשניים או שהם מכשול בלתי עביר שיוביל אותנו להרמת ידיים  כמותגים, כאנשים, כחברה

אז ככה. תעשו רשימה של המגבלות שלכם ותהפכו אותן ליפיפיות ולכלי עבודה למציאת פתרונות מקוריים שיובילו אתכם למצב אחר וטוב יותר מאשר היה קודם לכן, לולא הייתה לכם המגבלה הזו.
רוצים עוד סיפורי השראה? הבלוג שלי לרשותכם.


יום חמישי, 1 במרץ 2012

כמה כיף להיפצע?






האמת שאין שום דבר כיפי בפצע. אבל הפלסטרים של Fortune נמצאים במשימה לשנות את כל זה ולהכניס קצת הומור לכל הסיפור הכואב הזה. כל הפלסטרים מגיעים עם משפטים מצחיקים ומשעשעים שירימו את מצב הרוח בקצת ויעזרו לך לשכוח מהפצע הטורדני. כל מה שצריך הן כמה שורות שנונות וכתובות היטב הקשורות לסיטואציה והממוקמות אסטרטגית מעל לפצע או החתך, כדי לעשות הרמת פנים כוללת ושדרוג ליחסים עם הפצע. יתרה מזאת, הפלסטרים האלה הם מדיה לכל עניין ודבר כמו טי שירטס, מדבקות על רכבים וכו'. מבריק.

יום שני, 27 בפברואר 2012

Banking Sucks!



אני רוצה לספר לכם על בנק חדש שחושב שבנקאות זה לא שוס. שבנקאות מבאסת. לבנק קוראים Simple.

אשכרה.

Simple הוא בנק שמציג בנקאות חדשה ואשר מנוהל בחזית ע"י קבוצה אקלקטית של אנשי עיצוב, מהנדסים ומתמטיקאים/רואי חשבון. בגלגול הקודם שלו קראו לו Simple Bank . כרגע, האפשרות היחידה להצטרף אליו היא דרך רשימת המתנה למייל מהם. אחד מסימני ההצלחה שלהם ניתן לזיהוי בשל התור הארוך בן 90,000 אנשים שמחכים כבר שנתיים כדי להצטרף.

ואף אחד לא כועס עליהם. כולם רוצים להיכנס.

אז הם שואלים את עצמם. "מה אנחנו עושים נכון? בכוונה או שלא?"


בנק עם דעה.

Simple כאמור הוא בנק המורכב מאנשים לא שגרתיים בקטגוריה שלו ולכן, הוא כמותג מציג דבר חדש בזירה : יש לו דעה. דעה לגבי עולם חברות הענק (כולן פחדניות) עולם הבנקאות (מבאס לחלוטין), דעה לגבי הלקוחות שלו (חלשים בחשבון ואדישים למותגים) וכל זה מיושם אחד לאחד בכל נקודת מגע שלו עם העולם בכלל, ולקוחותיו בפרט.

מנהל הקריאייטיב של הבנק (יש כזה!) טוען שרק מותגים בעלי דעה והשקפת עולם ברורה יכולים ליצור יחסים עם אנשים מהטעם הפשוט הוא שברגע שיש לך דעה, זו או אחרת, אתה מעורר מחשבה אצל הצד השני. מחשבה היא תחילת יחסים.

עמדתו של הבנק לגבי אפשרויות המיתוג כיום (סגנון עיצוב וטון דיבור "אנושיים" אינם נקיטת עמדה והבעת דעה, אלא עדיין ועדות קישוט) הייתה גם חלק מקבלת ההחלטה ביחס לתהליך המיתוג מחדש שלהם. הכל בוצע בתוך הבנק ע"י אנשי הבנק מהטעם שרק האנשים שמקיימים את הארגון ויוצרים את התרבות שלו, יכולים לעשות את זה כמו שצריך, נאמן למקור.

יתרה מזאת, הוא טוען שחברות רבות היום מנסות להיות "אנושיות". כלומר, לדבר בגובה עיניים, להיות חמודות, להיות נחמדות תוך שימוש בדימויים מהעולם האמיתי. בכל זאת, הוא טוען, שהן נשארות עדיין ישויות בדיוניות מכיוון שהן עושות הכול "בכאילו".

מערכת יחסים לשיטתם, נבנית מתוך הבעת דעה על העולם והמשמעות של זה היא שאנשים חושבים על הדעה שלך. מסכימים או לא, אבל חושבים. מייצרים רגש כלפי הדעה שלך.

אז הם  מאמינים שבנקאות מבאסת. ואם היא לא תבאס? בעצם מה יקרה אם היא תהיה מגניבה בכל אחת מנקודות המגע שלך איתה?

על מנת להשיג את המטרה הזו הם מציגים כלים פיננסים חדשים כמו "הוצאה בטוחה" (במקום רק את היתרה שלך) או "חיפוש מגוחך" שמעדכן אותך בכל הוצאותיך ומיקום ההוצאה וכך הופך את החשבון שלך לסיפור. לכן, כאשר אתה רוצה לדעת מה אכלת לארוחת צהריים בשבוע שעבר וכמה זה עלה, אתה פשוט יכול.

זוהי ערכת כרטיס האשראי שלהם. שווה לקרוא את הכיתוב המרענן הזה. 



 לצורך ביצוע המשימה שלהם הם מוכנים להקריב שיטות בנקאיות ישנות, טכנולוגיות שאבד עליהן הקלח ואת התפיסה המיושנת לגבי לקוחות. למשל, האתר שלהם לא עולה בדפדפנים ישנים והם חושבים שהלקוחות שלהם חלשים בחשבון. לכן, כל מה שהם עושים נראה פשוט, הגיוני ומגניב לאללה.


הם באמת לגרום לך לחשוב, למה לעזאזל אף אחד אחר לא עושה את זה?
Simple.com, שווה הצצה.

למיטיבי לכת אני מצרף את הסרטון שבו מדבר מנהל הקריאייטיב על התהליך כולו. מרתק. 






יום ראשון, 26 בפברואר 2012

Challenger brands גישה עצמאית חתרנית למיתוג בתנאי תחרות



זהות של מגדלור

אם נסתכל על פרסומות בטלוויזיה נראה שרוב המותגים מראים לנו שהם מבינים אותנו. "אנחנו מבינים שאתם עייפים, רעבים, עצובים, רוצים חברים, רוצים להיות מאושרים. לכן... יש לנו את הפתרון המושלם בשבילכם, יותר טוב מכל אחד בשוק". 

המותגים הללו מנווטים את חייהם לפי רצונותינו והצרכים שלנו, לפי דעתם. הם ערכו קבוצות מיקוד, מחקרי איכות וכמות. הם הבינו את הצרכים, הם ייצרו את הפתרון לצורך שלך, סיפרו לך על הפתרון. המעגל הושלם ואז רוצים שתקנה אותם. תקשורת טבעית ביותר. במצב הזה הם מנווטים על פיך. אם תשנה את המצב שלך, הם ישנו את המיצוב שלהם, ישנו את הפרסום שלהם ואז יגידו לך...חכה אנחנו באים. 

Challenger Brands מאופיינים ע"י זהות ברורה שלא נסמכת על מחקרי שוק אלא על אמונה עזה בתפקידם החברתי והתרבותי. מתוך אמונה מחייבת זו הם מיישמים באדיקות את כל הפעילות השיווקית שלהם, את חווית המותג שלהם, את התפיסה שלהם בידי הצרכנים וע"י התרבות בה הם פועלים. משאביהם הכלכליים מועטים ביחס לגודל המשימה שלפניהם ולכן הם תמיד בוחרים "אויב", כלומר את מוביל השוק כדי להציב את עצמם לידו ומחפשים כל הזדמנות תקשורתית כדי לבלוט לחשוף את ערכיהם וגישתם לעולם, לצרכנים. 

מה שמעניין ב Challenger Brands , הוא שבאותו זמן שהם מבינים לחלוטין את הלקוחות שלהם, הם לא בהכרח מנווטים לפיהם. במקום זאת, הם ינקטו עמדה ברורה וכמו מגדלור, יקרינו את העמדה הזו ויזמינו את הלקוח לנווט על פיהם.  

אלה מקצת מהמותגים עליהם נלמד ואת דרכי החשיבה שלהם ניישם בתרגילים.



מה נעשה במפגשים

מפגש ראשון. 3 שעות. מבוא לעקרונות החשיבה העצמאית בהשראת Challenger brands. עיוני + דוגמאות.
מפגש שני. 3 שעות. נאיביות ואמת ככלים לפיתוח זהות עצמאית למותג ואמצעים נוספים לפיתוח עסקי. דוגמאות ותרגילים.
מפגש שלישי. 3 שעות. זיהוי הזדמנויות עסקיות למותג/כלים לחשיפת ובידול המותג. דוגמאות ותרגילים.

600 ש"ח לשלושה מפגשים.
הסדנאות ייערכו בתאריך 7.3.2012, 14.3.2012, 21.3.2012,  בשעות 19:00-22:00 ברחוב החרוץ 12, תל אביב, ליד היכל נוקיה, בסטודיו של הצלם יורם אשהיים. 10 משתתפים בלבד לסדנא. התשלום לשלוש הסדנאות בכניסה לראשונה. נא אשרו השתתפות עד התאריך 4.3.2012 למייל : ofer19965@gmail.com או אליי באינבוקס. 




יום חמישי, 23 בפברואר 2012

איך משחקים בזמן מלחמה?



אור לרוחות המלחמה החברתית שמתרגשת על מותגים וחברות ענק בישראל, חשבתי לנכון למצוא דוגמה לארגון אחר, בקטגוריה אחרת, שהחליט לנסח מחדש את חוקי המשחק שלו בהתאם למציאות הלוחמנית שנכפתה עליו. זה ממש לא משנה לי שמדובר במועדון הגולף של ריצ'מונד באנגליה, שניסח את חוקי המשחק החדשים שלו בעקבות החשש מהפצצות חיל האויר הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. העיקרון הוא שחשוב. 





  1. השחקנים מתבקשים לאסוף רסיסי פגזים או פצצות כדי למנוע נזקים למכסחות הדשא.
  2. אם במהלך התחרות מתרחשת הפצצה או ירי כלשהוא, רשאים השחקנים למצוא מחסה ללא חשש לפגיעה בניקוד.
  3. מיקומן של פצצות השהייה (שהתפוצצותן מושהית) יסומנו ע"י דגלים אדומים אך אין המועדון אחראי למתרחש במידה ולא יישמר מרחק בטחון מהם.
  4. חלקי פצצות ורסיסים הנמצאים במרחק סביר ממסלול הכדור יכולים להיות מוסטים ללא ענישה בהפחתת ניקוד וכך גם הזזת  הכדור ע"י השחקן כתוצאה ממחסום שכזה.
  5.  כדור שיוסט ממסלולו או ייפגע כתוצאה מפעילות אויב יוחלף. כדור שייכנס לחור כתוצאה מפעילות אויב יקבל ניקוד רגיל.
  6. כדור ששוכב בתוך מכתש פצצה יוכל להיות מורם ומושלך במרחק לא קרוב לחור אך תוך כדי שמירה על קו אחיד בין הכדור לחור.
  7. שחקן שמשחקו יופרע ע"י אש אויב  בזמן אמת יהיה רשאי למקם כדור חדש במקום הקודם ולקבל ניסיון נוסף אחד בלבד.


מה שאני באמת אוהב ברשימה הזו של כללים זמניים,  הוא שבמקום לפרוש מהמשחק, מועדון הגולף לא זאת בלבד שנשאר פתוח ללקוחותיו, הוא מצא את ההזדמנות שסיפקה לו המלחמה לשנות את חוקי המשחק עצמו ולהתאים אותו לרוח הזמן. 

שטראוס, תורכם.