מותו/לידתו של ענף סוכני הנסיעות
"התחרות
הו התחרות הזו כל כך קשה לי אמר לי הסוכן. אחד אוכל את השני את השלישי. מה יהיה עם
התחרות הזו? איפה הימים בהם היו לקוחות נאמנים איפה? הלכו כולם לדיגיטל. הלכו
לדיגיטל. או הלכו לג'מבו". (שזה משל לחברות התעופה שמזנבות בסוכנים בהציען כרטיסי טיסה און ליין).
"ואולי",
אמרתי לסוכן, "אולי כדאי לתגמל את הלקוחות על חוסר הנאמנות שלהם? אולי אם תסתכלו
מסביב כולכם, כל הסוכנים, תגלו שביחד יהיה לכם יותר קל ליצור נאמנות לכלל הענף
שלכם? למקצוע שלכם. לאישיות שלכם. אולי במקום להילחם אחד בשני, תעזרו אחד לשני בהשבת
הלקוחות אליכם, בהמחשת הערך הגדול שלכם? כך שלפחות הלקוחות יישארו אצלכם במקום
לנדוד למתחרים האמיתיים שלכם, חברות התעופה ואתרי קניית הכרטיסים והמלונות והרכב?"
"לתגמל
את הלקוחות על חוסר נאמנות? אמר הסוכן. אתה השתגעת? ואני יודע שאתה הולך לתת לי
דוגמה אז קדימה".
ענף
בתי הקפה באנגליה סובל מחוסר תשומת לב שכן הבריטים מאוהבים בתה ואינם מודעים לעולם
הקפה העמוק והעשיר ולעובדה שלהכין קפה צריך לדעת. מקצוע לכל דבר. במקום להילחם אחד
בשני ואחד על לקוחותיו של השני, הפיק Prufrock Coffee אחד מבתי הקפה הידועים בלונדון כרטיס
"נאמנות" שמתגמל לקוחות על חוסר הנאמנות שלהם. "לך מפה ותחזור אחרי
שכבר חקרת כמה בתי קפה אחרים, אומר Prufrock
ללקוחותיו.
ענף הקפה הגיע למסקנה שבכדי לחנך את הבריטים אוהבי התה ליהנות גם מקפה משובח יש
צורך להתאחד. כדי ללמד אנשים את ההבדל בין אמריקנו, לאספרסו ולסוגי פולים של קפה
צריך לאחד כוחות. ברגע שהלקוח חוזר מטיול בין בתי הקפה השונים הוא יקבל כוס קפה
חינם ב Prufrock . יותר קפה = פחות תה.
אפשר לחשוב שהאחווה והתשוקה יחד
עם השיתוף בידע ובהנעה לפעולה של קהל שלם הם אנטי תזה לחושים עסקיים בריאים ותחרות
אכזרית אבל הם הם אלה שיכולים להניע קהל לקוחות לחזור הביתה. הסיפור הוא סיפור
הבחירה בקלפי בכל מחיר. זה לא משנה עבור מי תצביע העיקר שתצביע. תישאר בתוך המשחק.
והסיפור של ענף סוכני הנסיעות
והתיירות הוא להשאיר את הלקוחות שלהם בתוך
המשחק. בכל מחיר. גם אם צריך פתאום לאהוב אחד את השני. לפרגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה