יום ראשון, 8 ביולי 2012

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה.



A true friend is one soul in two bodies.
Aristotle

בסוף השבוע האחרון קראתי ביקורת על נינט, על המוזיקה של נינט ועל הניסיונות (הלא מוצלחים, כך לפי הביקורת) שלה למתג את עצמה מחדש. גברת טייב מנסה ומנסה לצאת מהבוץ שלה בזכות "כוכב נולד" והקריירה שאחריו ע"י יצירת סולם מהאמת האומנותית שלה. היא חוברת לאביב גפן, רוקפור, מקליטה באנגליה, מגלחת חצי ראש, מופיעה באתרי שוליים. 



 אבל הנה הבעיה : המותג "נינט" אינו מזוהה עדיין עם אמת. נהפוך הוא. יותר עם פלסטיק ממוחזר. המחשבה מאחורי הניסיונות של נינט למצוא חברים חדשים שיעזרו לה ולקהל להגדיר את הזהות שלה, הביאה אותי לחשוב על חברות אמיתית כמגדיר זהות אישית עבור אנשים ועסקים כאחד. 

אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. כך מקובל לומר במקומותינו. זה יכול להיות טעם משותף במוזיקה, אופנה, קומדיה או פוליטיקה. חברות מבוססת בדרך כלל על כמה נושאים וערכים משותפים, אהבה או שנאה להם שאינדיבידואלים חולקים ביניהם. 

כאמור, הרעיון של בניית מערכת יחסים באמצעות ערכים משותפים יכול להיות נכון גם למותגים ועסקים. זו דרך נהדרת כדי לעזור לכם להגדיר עבור עצמכם מי אתם ולתקשר את זה החוצה, כמותג. 

דוגמה טובה לעניין הזה הוא המותג Fred Perry וקונספט החברים שלו Friends of Fred





המותג הזה התחבר עם שלושה מותגים עצמאיים ונבדלים זה מזה כדי להתחיל למכור פריטים נבחרים מההיצע שלהם באמצעות אתר האינטרנט של Fred ובחנויות נבחרות. המותגים הם Sunspel, G.H.Bass ו – Levis. החברות הללו נבחרו ע"י Fred לא בגלל היותם שייכים לחברה אחת גדולה ומוכרת בעולם שרוצה להגביר את קצב המכירות שלה, אלא בגלל הערכים שמותגים אלא חולקים כקולקטיב עם Fred ובגלל היתרונות שברית כזו יכולה להניב.  
ערכים משותפים אלו הם מורשת ומסורת, מיומנות מקצועית ברמה של אומנות ופילוסופיה של סגנון שנעוצה בתת התרבות של שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.
Fred Perry מכירים היטב את הקהל שלהם ומודעים למותגים ולפריטי הלבוש האחרים שקהל זה אוהב. לכן הם לוקחים לעצמם את החירות להמליץ על פריטים ומותגים מחוץ למותג הפרטי שלהם. זה נקרא אומץ. אלו כנות ויושרה.
ראוי לשים לב לדבר הנוסף. 

למרות ששלושת המותגים החברים הם בתחום האופנה, הם אינם נמצאים בתחרות ישירה עם Fred או עם אחד מהם. Fred Perry לא מייצרים ג'ינס, נעליים או הלבשה תחתונה כך שהקולקטיב הזה עושה הרבה שכל כאשר כל מותג תורם את הצבעים שלו ליצירת התמונה הגדולה ואף אחד אינו דורך על אצבעו של השני.
כמו כל מערכת יחסים בריאה, הקשר צריך להיטיב עם כל אחד מהמעורבים. אני חושב שההרכב הזה, כמו להקת רוק (זמר, גיטריסט, קלידן, בסיסט, מתופף), עוזר לכל אחד מהנגנים/מותגים להגדיר יותר טוב את עצמו ומה התרומה שלהם ליצירה הכללית. זה היתרון הכי גדול עבור מותגים ביצירת מיזמים כאלה.
עבור המותגים הקטנים יותר ב"חברים של פרד", היתרון הוא בשדרוג התפיסה שלהם לרמה יותר ברורה וגבוהה ומאפשר להם ליצור קשר עם קהל יותר רחב שנגיש עבור, למשל, Levis ובאותה נשימה, לשמור על זהותם כמותגים יותר מגניבים ופחות תעשייתיים. 

חברות כזו קלה להגדרה כאשר החברים חולקים את אותלה הקטגוריה. אבל מה בדבר חברויות שנוצרות בין נציגים של קטגוריות שונות לחלוטין?
כמו למשל החברות שבין Nike ו – Apple שאיחדו כוחות ליצירת Nike+Ipod. איזה אפקט היה לאיחוד הזה על התפיסה של שני המותגים בנפרד?
יש לנו כאן שני מותגים עולמיים שחולקים תשוקה לעיצוב ואסטטיקה, חדשנות וחשק עז ומתמיד להשתפר ולהיות מס' 1. השותפות הזו עזרה ל Nike להישאר בחזית של מוצרי הטכנולוגיה לצרכנים בעוד שהיא גם המשיכה להטביע על Apple את חותם המותג הטכנולוגי המגניב ביותר בעולם.  

מה אפשר לקחת מהפוסט הזה?

תרגיל.
תחשבו מי יכולים להיות חברים של המותג או העסק שלכם. בהתחלה תחשבו על העסקים בקטגוריה שלכם. ביחרו אחד או שניים שמעניק לכם השראה ושיעזור לכם למצוא ולחדד את הזהות שלכם באופן שהעולם יבין אותה יותר טוב. 

עכשיו תקפצו לבריכה של העמוקים. צאו מאזורי הנוחות הרדודים של הקטגוריה שלכם ותבחנו עם מי מהמותגים והעסקים שם בעומק, בקטגוריות שאינם שייכות למעגל שלכם, אתם יכולים לחלוק ערכים, השקפת עולם ורצון עז להיבדל מהעדר.
ותחשבו מדוע אין נינט מצליחה עדיין למצוא חברים אמיתיים.

תגובה 1:

  1. אני לא יודעת לגבי נינט, אבל התרגיל בסוף הפוסט באמת מעניין.

    השבמחק