אפלטון היה אחד
הפילוסופים הראשונים שדנו ברעיונות. הוא ראה את הרעיונות כממלכה מטא-פיזית שמלאה
בצורות שונות של רעיונות ומחשבות ואשר מתקיימת באופן עצמאי ונפרד מאלה מאיתנו שגם
חושבים על הרעיונות הללו.
לטעמי הממלכה הזו
קיימת בראשו ונפשו של כל אחד מאיתנו. אכן באופן עצמאי אבל יש בה חרירי הצצה כדי
שנוכל להביט פנימה ולדלות חלקי רעיונות או רעיונות שלמים. יש כאלה בינינו בעלי
כרטיס כניסה חד פעמי לממלכה, יש כאלה עם חופשי חודשי ויש אלה שעשו רילוקיישן לשם
ולא חזרו.
בסדרת הפוסטים הבאה
אנסה להציג חלק מסוגי הרעיונות שמאכלסים את הממלכה הפרטית שלי. אתחיל עם הנחות מכולם.
המתעלל הסדרתי
במילים.
הרעיון שנולד בחטא מתוך
משחק מילים. ילדותי. דביל מושלם. צוחק מהבדיחות של עצמו אבל בדרך כזו שמושכת אותך
אליו כמו זרועות דביקות של תמנון. מהפנט באינפנטיליות שלו. הוא לא מדבר אליך אלא
להומור של כיתה ג' שיושב בתוכך. מנהל איתו דיאלוג של פלוצים. של גרפצים. חי חי חי.
חחחחחחחח....השחקן אונס מילים למחייתו. מילים יפות ותמימות שמוטחות על הקיר.
מושפלות לעיתים. נחתכות ונקטמות בראשן או זנבן. ומותכות אחת לשנייה רק כדי ליצור
את אפקט "אוי איזה קטע..מבין את הקטע...זה גם וגם???!!!".
המתעלל הוא נוכל שיוצר
אצלך תחושה שברגע אחד הוא בורא לך קונספט של עולם שלם. שמיים וארץ וים וחיות.
אלוהים עשה את זה בשבוע אבל המתעלל הנוכל עושה את זה ברגע או שניים של עלאק הארה.
אינסטנט. פודינג בטעם וניל. מנה חמה. בייגלה שזוף ומתובל בשומשום ליד צלוחית שמן
וחומץ בלסמי אבל בטעם נפט ומלח.
והוא יוצר תלות.
כמו סם. אבל חוקי למהדרין. קל להתמכר אליו. אבל הקריז שהוא מותיר אצלך אחרי שהאפקט
הראשוני נעלם קשה מאוד. ואתה לא מבין איך זה קרה שמאיגרא רמה נפלת לבור של קקי.
וכולם רואים שאתה שם. ומתייחסים אליך בהתאם. ילד שמשחק בקקי. במשחקי מילים.
חלולים. סתמיים. שאין בהם כלום.
ואחרי שאתה נשבע
שלא להתמכר אליו יותר. לקלילות שבו. למיידיות שבו. לאינסטנט שבו אתה מסתכל מסביב
לך. עושה רושם שלא מעט אנשים כמוך מכורים אליו. הבן זונה יודע לשווק את עצמו. רק חמם
והגש. ברוח התקופה. בוא תהיה פרסומאי בשנייה הוא רומז לך. מפתה. יש עוד המון מילים
שם בחוץ ....
הבעיה הכי גדולה של
המתעלל הסדרתי במילים היא שהוא רעיון נחות ורדוד. גימיק. חד פעמי. כאמור, מעניק לך
תחושת "כל אחד יכול" של התרוממות והיי חביב ללא קשר למציאות.
רצוי להימנע ממנו
ככל האפשר למרות שהדבר קשה שכן הסחורה שלו נוצצת ומסנוורת את העיניים והאינטלקט.
אפשר להשתעשע בו אבל לשלוט במשחק כך שלא ישלוט בך ואי אפשר לבנות עליו שיציל את
העסק שלכם או להתבסס עליו כמנוע צמיחה עסקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה