לאור השקת NikeFuelBand (מד פעילות ואנרגיה שעוקב אחרי מצב הפעילות הגופנית, מדווח על רמות האנרגיה והפעילות ואף מעמיד בהתאם אתגרים יומיים בפני האדם) חשבתי שיהיה מעניין
לדבר על פידבק כמנוע לשינוי התנהגות אנושית (וכמובן הרגלי צריכה). מזוית המבט שלי
מדובר שוב, על דיאלוג בסיסי וכנה בין מותגים אנושיים ולבין אנשים כדרך נהדרת
ומפוספסת תדיר, ליצירת קשר.
קודם כל תכירו את המוצר הזה
זה הניסוי
Hawthorne Effect הוא מושג שנטבע עבור שינוי התנהגותי הנוצר במהלך ניסוי חברתי כתוצאה
מהעובדה שהאנשים אותם חוקרים, מודעים לעובדה שיש מי שצופה בהם. וככה הולך הסיפור : בניסוי לבחינת תפוקת העבודה
שנערך ב- 1920 בבית חרושת בשם Hawthorne works ליד שיקגו, ניסו החוקרים
להבין אם שינויים בסביבה יכולים להעלות את רמת הפְּרוֹדוּקְטִיבִיּוּת. הם שינוי
את עוצמת התאורה, הזיזו תחנות עבודה, הזיזו מכשולים בדרך של העובד לשירותים ומה
לא. הם גילו שהתפוקה עלתה בכל המקרים. אבל ירדה לאחר שהניסוי הסתיים.
זו המסקנה
התוצאות הללו הובילו אותם
למסקנה שהשינוי בהתנהגות ובתפוקה נוצר בגלל המצב שבו אנשים נצפו ועצם הידיעה שלהם
על הצפייה בהם, הוא הוא זה שגרם לשינוי. מעניין הוא שבתחום המחקר ההתנהגותי יש
מושג בשם "demand
effect"
שבו המשתתפים במחקר מפרשים בעצמם ולעצמם את מטרת הניסוי ולכן, באופן לא מודע משנים
את ההתנהגות להם כדי שתתאים לפרשנות האישית שלהם.
הסבר נוסף לעלייה בפרודוקטיביות
של העובדים בבית החרושת הוא שאותם עובדים קיבלו לראשונה פידבק על רמת היעילות שלהם
בזמן אמת והפידבק הזה גרם לשינוי ועלייה ביעילות. שכמובן נעצרה ברגע שהפידבק חדל
להגיע.
שום דבר בנוגע להתנהגות אנושית אינו
פשוט.
Duncan Watts, סוציולוג ואחד מחוקרי האינטרנט
הראשונים הסביר בספר
Everything is Obvious (Once You Know the Answer), שאחד
האתגרים למדעי החברה הוא שהסברים שונים והאפילו מנוגדים להתנהגות אנושית יכולים לעיתים
להיות הגיוניים בו זמנית. דבר זה הופך את ההיגיון הבריא (commonsense) לכלי
ניתוח חסר תועלת להתנהגות אנושית או האפשרות לחזות אותה.
שתפו (אבל באמת לא בכאילו) וישתפו
אתכם. והיפך.
אחד הדברים שמאפיינים חברות
ש"הבינו" את המדיה הדיגיטלית באופן אינטואיטיבי הוא זה שהם נטו לחשוף ולשתף
את המידע והנתונים שלהם על המשתמשים בפני המשתמשים כדי לעזור למשתמשים אחרים.
בהתאמה לכך עלה גם קצב שיתוף הפעולה, האימון והאהדה בין שני הצדדים.
Foursquare מאפשר לנו לדעת יותר על הרגלי
הבילוי שלנו מאשר על הרגלי העבודה שלנו.
Kickstarter
מוסר את המידע שלו למשתמשים כדי לעזור להם להשתמש בפלטפורמה בצורה טובה יותר
(התובנה שפרויקט שהשיג 30% מימון בדרך כלל משיג את המימון כולו כך שמאמץ רב יותר
בתחילת הדרך הוא המפתח היא תובנה יקרת ערך).
זוהי קריאה נרגשת לחברים יקרים בחברות
הנאבקות על תשומת ליבנו,
תראו לנו, תספרו לנו, תעזרו לנו, תעצימו
אותנו, תשווקו איתנו ואנחנו נחבב אתכם.
תטווחו אותנו, תעקבו אחרינו, תצוטטו לנו,
תסתירו מאיתנו ואנחנו לא. ממש לא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה