יום ראשון, 5 בפברואר 2012

האחים Wright ומיסטר Wrong


בתחילת המאה העשרים היה המרוץ אחרי הטיסה הממונעת כמו המרדף אחרי האפליקציות כיום. כולם ניסו אבל היה אחד, מר סמואל פירפוינט לנגלי, שהיה המועמד הבטוח ביותר להצלחה. היו לו כסף, כישרון וקשרים.

מר לנגלי קיבל 50,000 דולר ממשרד המלחמה האמריקאי כדי להצליח לפתח את המכונה המעופפת הראשונה. הוא עבד באוניברסיטת הארווארד והייתה לו גישה לאנשים הכי מוכשרים שיש ואת הכסף לשלם להם. יתרה מזאת, הניו יורק טיימס עקב אחריו לכל מקום וכולם עודדו אותו. 

ובכל זאת, אתם לא מכירים אותו. 

כמה מאות קילומטרים משם, בדייטון אוהיו, ניסו אוליבר ווילבור רייט את מזלם כמו מר לנגלי 
אלא שלהם לא היו את תנאי הסף המדהימים שהיו ללנגלי. 

לא היה להם כסף – הם מימנו את החלום שלהם מהכנסות חנות האופניים שלהם.
לא היה להם או לאף אחד מעובדיהם תואר אקדמי.  
לא היה להם יח"צ או קידום מכירות. הניו יורק טיימס לא עקב אחריהם לאף מקום.

מה שהניע אותם הייתה אמונה. הם האמינו שאם הם יפצחו את הסוד למכונה המעופפת, הם ישנו את העולם. מה שהניע את האנשים שעבדו איתם הייתה אותה אמונה. הם לא עבדו בשביל האחים אלא עבדו בשביל הרעיון.
לנגלי מצד שני, רצה להיות עשיר ומפורסם. הוא היה במרדף אחרי התוצאה.  אצלו עבדו עבור כסף. 

 מספרים שבכל פעם שהאחים יצאו לניסויים הם לקחו איתם חמש מערכות חילוף כי זה היה מספר הפעמים שבהן הם יתרסקו ביום.

17.12.1903 היה היום שבו הם הצליחו. אף אחד לא ידע את זה אלא רק כמה ימים אחרי. צחוק הגורל הוא שביום שהם המריאו, החליט לנגלי לפרוש.

שלוש שאלות מפתח שמותגים ואנשים המבקשים לאמץ חשיבה עצמאית (challenger brands) 
צריכים לשאול את עצמם.

מה אנחנו עושים?  
כל הארגונים, העסקים, המותגים וגם האנשים בעולם יודעים מה הם עושים –  מה המקצוע שלהם. מהו תחום ההתעסקות שלהם.
איך אנחנו עושים את זה?  
חלקם הגדול יודע גם איך לעשות את זה –  איך לשווק את יתרונם על המתחרים או USP. (כסף ורווחים זו לא סיבה. כסף ורווחים הם התוצאה).
למה אנחנו עושים את זה? 
מיעוט קטן של מותגים ואנשים יודע למה הוא עושה את את מה שהוא עושה. במה הוא מאמין. מה הסיבה לקיומו. למה הוא קם בבוקר. אלו הם המותגים/האנשים המוגדרים כ Challenger Brands.

המטרה של challenger brands היא לא לייצר עסקים או דיאלוג עם כל מי שצריך את מה שהם מייצרים (זה הסטטוס קוו השולט בתחום השיווק), אלא לעשות את זה עם כל מי שמאמין במה שהם מאמינים. 

 דוגמה נוספת מקרקע המציאות. פיצריה אנגלית שבעליה באו מנפולי ומאמינים שהאותנטיות שלהם צריכה להתבטא בכל מה שהם עושים הרבה מעבר לפיצה טעימה. למשל, להביא את אווירת נפולי לאנגליה בעיצוב המקום. לכן, באנגליה, כמו בנפולי, תלויה הכביסה מעל ראשי האנשים בזמן הסעודה. ככה זה. תרצו, תבואו בגלל שאתם מתחברים לרעיון. לא תרצו. גם טוב.  

לסיכום.

בואו נזכור שמרטין לותר קינג אמר "יש לי חלום" ולא "יש לי תוכנית".



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה